גוף האדם הוא "מכונה" מופלאה. נולדנו עם 28 עצמות בכף הרגל, 33 מפרקים ומעל 100 רצועות, גידים ושרירים שהתפקיד של כולם הוא לייצב את כלל הגוף שלנו במרחב בצורה זקופה ויציבה.
משחר ההיסטוריה אנחנו הולכים יחפים ותפקידם של המפרקים הרבים והקטנים של כפות הרגלים הוא להתאים את כף הרגל לתוואי השטח עליו אנו דורכים על מנת למנוע נפילה. הרי שאם כף הרגל הייתה ישרה כמו סנפיר, כל אבן קטנה הייתה מסיטה את שיווי משקלנו והיינו נופלים. כאשר כף הרגל גמישה ורכה היא מסוגלת "לעטוף" כל מכשול ולהאים עצמה לשטח עליו היא דורכת. זו הסיבה למשל שבגיל מבוגר מתרבות הנפילות כי כף הרגל מאבדת מגמישותה עם השנים. לא רק העליה בגיל גורמת לנו לאבד את גמישות כף הרגל, גם השהייה בתוך נעליים עושה זאת. כמו הלבוש לגוף, כך גם הנעלים הומצאו על מנת להגן על הגוף מפני פציעות, חתכים, חום האדמה בקיץ, בוץ ורטיבות בחורף ועוד. תוצאת הלוואי של נעילת הנעליים היא שכפות הרגלים שלנו מאבדות מגמישותן. הבהונות שלנו שרגילות להיות חופשיות ויש להן תפקיד חשוב במהלך התנועה וההליכה "נסגרות" בתוך נעלים, לעיתים עם אימום צר בקדמת הנעל שלא מאפשרת להן פעולה חופשייה. הדבר גורם לניוון מתמשך והולך לאורך השנים וכף הרגל מאבדת מיכולותיה עבור ייצוב ושיווי משקל. זאת הסיבה, אגב, שהפיזיותרפיסטים התפתחותיים ממליצים לדחות ככל שניתן את נעילת הנעליים לפעוטות שמתחילים ללכת על מנת לאפשר להם לתרגל את כפות הרגליים ולפתח את השרירים ואת גמישות כף הרגל הנדרשת.
בעולם המערבי, להבדיל ממדינות אפריקה למשל, שם הילידים הולכים יחפים כל חייהם גוברת התלות בנעלי הליכה. נעלי ההליכה גורמות למעשה לשינוי דפוס ההליכה הנורמלי, לשינויים מפרקיים ביומכאנים ולהשפעה על מפרקים אחרים בגוף כגון ברכיים, גב, צוואר ואפילו כתפיים. בעקבות השינויים בדפוס ההליכה וכן השימוש בנעליים לא מתאימות סובלים אנשים רבים גם מיבלות, שלפוחיות, שפשופים וכו'. לשם כך הומצאו המדרסים.
מדרסים טיפוליים
תפקידם של המדרסים הוא לתווך בין הנעל ובין כף הרגל ולאפשר שחזור, אם אפשר לומר זאת, של מטבע הרגל על הקרקע. המדרס עשוי לרב מחומרים פולימרים בעלי דרגות קשיחות שונות שנועדו לתקן פתולוגיות בהליכה או לתמוך ולהקטין עומסים. מדרסים אחרים נועדו להפחית אזורי לחץ, למנוע יבלות או שפשופים ואף להגן על כפות הרגליים, כמו למשל מדרס לחולים סוכרתיים שיהיה מחומרים רכים.
בשוק קיימים היום המון סוגי מדרסים ויש בלבול רב בתחום. ישנם מדרסים סטנדרטיים שהם מוצרי מדף. תפקידם לייצר נוחות בנעל ובלימת זעזועים. הם אינם מותאמים אישית ומחירם זול יחסית. המדרסים הטיפוליים זה עולם שלם של מוצרים שמותאמים אישית לכף הרגל בצורות התאמה שונות.
למרות שקיימים המון תתי סוגים, ניתן לחלק את תחום המדרסים הטיפוליים לשני סוגים עיקריים:
- מדרס אנטומי- זהו מדרס שתפקידו בלימת זעזועים, מייצר מדרך תומך לפאתולוגיות קיימות בכף הרגל. הוא עשוי פולימר תלת שכבתי בדרגות קשיחות שונות. ניתן אותו בדרך כלל לאנשים מבוגרים או לאנשים שמבנה כף הרגל שלהם השתנה ואולי אף התעוות באופן משמעותי. ניתן לתת אותו לחולים סוכרתיים עם מדרך רך שישמור מפני שפשופים, יבלות או פציעות. גם לחיילים, ספורטאים ולאנשים שעומדים שעות רבות עם נעלי עבודה ניתן מדרס מסוג זה אבל מחומרים קשיחים יותר כגון SBO שהם חומרים בעלי עמידות גבוהה לעומסים וללחצים.
- מדרס ביומכאני- זהו מדרס קשיח ודק יחסית שמבצע למעשה שינוי במנח כף הרגל. תפקידו לתקן פאתולוגיות ולהשפיע על מפרקים מרוחקים על ידי שינוי לחצים ביומכאניים בכפות הרגלים. שינויים שיובילו לתיקון תנוחתי גם במפרקים גבוהים יותר כמו ברכיים, גב תחתון, צוואר ואפילו כתפיים. באופן יחסי קשה יותר להסתגל למדרס ביומכאני ולכן ניתן אותו בדרך כלל לאנשים צעירים. ניתן לטפל באמצעותו במגוון רחב של פאתולוגיות כגון פלאטפוס, קשת גבוהה, קריסה מדיאלית של קשת כף הרגל, דורבן, דלקת בפאסיה הפלנטרית ועוד.
מכון מדרסים בצפון
בצפון קיימים לא מעט מכוני מדרסים אך הרגולציה על התחום כמעט ואיננה קיימת. בוני המדרסים אמורים להיות אנשים שלמדו אורתוטיקה. זוהי התמחות ארוכת שנים שכוללת בתוכה לימודי אנטומיה, פיזיקה, ביומכאניקה, רפואה ופאתולוגיות, אורתופדיה, נוירולוגיה וכן הנדסת חומרים, ייצור ועיצוב. זאת על מנת לייצר עולם ידע רפואי במקביל לעולם הידע של ייצור המדרס בפועל. לרב, אנשים פונים להזמנת מדרסים אורתופדיים בצפון עקב בעיות במפרקים השונים אך חשוב לדעת שמדרס טוב יודע להתמודד גם עם בעיות נוירולוגיות הכוללות עיוותים של כף הרגל, שינויים בטונוס השרירים, קיצורי גידים ורצועות ועוד. מכאן ניתן להבין שבונה המדרס צריך לדעת גם רפואה- למשל לדעת להבדיל בין פגיעה אורתופדית לפגיעה נוירולוגית (מה צפויים אנו לראות בכף הרגל הנוירולוגית, מה ההשפעה של הטונוס על הדריכה וכו'), וגם לדעת לעשות ניתוח הליכה- לדעת לזהות פאתולוגיות בהליכה, האם הצליעה נובעת מחולשת שרירים באגן למשל וכיצד ניתן באמצעות מדרס לשנות את מנח כף הרגל שיגרום להפעלת השריר. דוגמה נוספת היא כיצד ניתן באמצעות מדרס טוב להפחית כאבי ברכיים, כאבי גב וכו'.
מכל האמור לעיל ניתן להבין שזה לא מספיק לקחת מטבע מכף הרגל ולייצר תבנית ומדרס מחומר כזה או אחר. נדרש תהליך חשיבה קלינית רציני שייקח בחשבון את כל הפרמטרים וכל הידע המקצועי שמסביב.
במרכז "דרך הגוף" אנו משלבים את שני העולמות- ידע רפואי וידע וניסיון בייצור מדרסים לצורך הכנת מדרס מושלם. אצלנו, הפיזיותרפיסט המומחה הוא זה שמחליט איזה מדרס נכין, מה מטרתו, האם ביומכאני או אנטומי, מאילו חומרים הוא יהיה, מה הפאתולוגיות איתם המדרס מתמודד, אילו עומסים לשחרר ומה התוספות שנבקש מבונה המדרסים. שיתוף פעולה בין פיזיותרפיסטים שהוכשרו לתחום המדרסים ובין בונה מדרסים מנוסה מבטיח לנו מדרס שיביא שביעות רצון גבוהה עם תוצאות קליניות משמעותיות.
בכל תכניות השיקום השונות הקיימות במרכז "דרך הגוף" ולכלל מטופלינו אנו מבצעים הערכה אישית האם מדרסים טיפוליים יוכלו לשפר את שיווי משקלם, לשפר את ניידותם, להפחית את כאבם ולשפר את איכות חייהם.
***מרכז "דרך הגוף" הינו מכון מורשה של קופת חולים מכבי להתאמת מדרסים למבוטחיה.
***מבוטחי כללית מושלם זכאים להחזר של עד 400 ₪ לטובת מדרסים בהתאמה אישית.
*** מדרסים הם מוצר המזכה בהחזר משמעותי תחת סעיף "אביזרים רפואיים" לבעלי פוליסות ביטוח בריאות פרטיות כגון הראל, פניקס, כלל וכו'.
